כדי לרדת במשקל צריך לשנות את מאזן האנרגיה. צריך לאכול פחות או לעשות יותר ספורט.
אבל, מסתבר שלגוף יש מנגנונים שתפקידם למנוע מאיתנו לרדת במשקל. כשאנחנו מתחילים לאכול פחות או לעשות יותר פעילות גופנית, הגוף שלנו מזהה את זה כמצב חירום. ואז הוא יילחם בנו על כל גרם שננסה להוריד.
מבחינה אבולוציונית, זה הגיוני – הרי פעם לא היו מקררים ולא היו סופרמרקטים. אנשים היו תלויים בגחמות הציד, הליקוט ומזג האוויר. תקופות ללא אוכל היו דבר שיכול לקרות במפתיע. לכן זה הגיוני שהגוף ינסה לאגור, לשמור כל אנרגיה עודפת ליום סגריר.
מה זה אומר בפועל? בתגובה לשינוי במאזן האנרגיה, הגוף מפעיל מה שנקרא תגובת "אנטי הרעבה". זו מערכת מורכבת של תגובות פיזיולוגיות שמטרתן לשמר את משקל הגוף הנוכחי. הנה כמה מהדרכים שבהן זה קורה:
- הגברת הרעב: הגוף מפריש יותר הורמוני רעב, כמו גרלין. זה גורם לנו להרגיש רעבים יותר, ולרצות לאכול אוכל "משמין" (עתיר קלוריות).
- עייפות מוגברת: הגוף מנסה לחסוך באנרגיה על ידי גרימת תחושת עייפות. זה מקשה עלינו לשמור על רמת פעילות גופנית גבוהה, וגורם לנו לרצות רק להמרח על הספה.
- האטת המטבוליזם: הגוף מתחיל לנצל אנרגיה ביעילות רבה יותר. זה נשמע טוב, אבל המשמעות היא שאנחנו שורפים פחות קלוריות בפעילויות יומיומיות.
חשוב להבין שהתגובות האלה אינן "באג" במערכת. הן תוצאה של מיליוני שנות אבולוציה שבהן היכולת לשרוד תקופות של מחסור במזון הייתה קריטית להישרדות. הבעיה היא שבעולם המודרני, שבו יש שפע של מזון, המנגנונים האלה עובדים נגדנו.
חשוב להכיר את תגובת ה"אנטי הרעבה" כשמתחילים לעשות דיאטה או פעילות גופנית. כי המנגנון הזה הופך הכל להרבה יותר קשה עבורנו. אחרי שאנחנו מחליטים לעשות את השינוי, פתאום אנחנו מרגישים יותר רעבים, יותר עייפים, וצריכים לגייס הרבה יותר כוח רצון כדי להתמיד בשינוי שבחרנו.
אז כשזה קורה לכם, תנסו לזכור: אתם לא חלשים, עצלנים או חסרי כוח רצון. הגוף שלכם הפעיל עכשיו תגובה אבולוציונית שמטרתה לסכל את הירידה במשקל. ואתם זקוקים להרבה יותר כוח ממה שחשבתם, כדי לעשות את השינוי המיוחל.