השפעה של תגובת ה"אנטי הרעבה" על הוצאת האנרגיה הוצאת אנרגיה מתרחשת דרך שני ערוצים עיקריים: פעילות גופנית מכוונת, פעילות גופנית ומטבוליזם תאי. פעילות גופנית: כשהגוף נכנס ל"תגובת הרעבה" הוא מנסה לחסוך באנרגיה. זה אומר שנרגיש יותר עייפים ולא נרצה לזוז. פעילות גופנית יכולה להיות מכוונת או לא מכוונת. ההשפעה של "תגובת ההרעבה" היא דומה בשניהם.
אחת הסיבות לעייפות שחשים כשמנסים לרדת במשקל, היא שהגודל של תאי השומן שלנו משתנה. לתאי השומן מספר תפקידים. המפורסם בהם הוא כמובן, אגירה של שומן. כשאנחנו אוכלים יותר אנרגיה ממה שאנחנו מוציאים, הגוף מאחסן את האנרגיה הנותרת כטריגליצרידים (חומצות שומן) בתוך תאי השומן. כשאנחנו אוכלים פחות אנרגיה ממה שמוציאים, והגוף צריך עוד אנרגיה כדי להתקיים,
יש טריליון וחצי דיאטות לבחור מהן. כל אחד מבטיח שהדיאטה שלו היא הדיאטה המנצחת. אומרים לכם: תאמינו לי- אם תלכו לפי החוקים תרדו במשקל, ויהיו לכם חיים נהדרים. וזה גם מוכח מחקרית! הנה, יש פה מחקר מצוין שמראה שהדיאטה שלי היא הכי טובה. לצערי, זה שיש מחקר אחד שמראה שדיאטה עוזרת, ממש לא אומר שהדיאטה
לצערי, אין דיאטת קסם שהיא הכי טובה, הכי מתאימה, ותמיד מצליחה. מסתבר שאין דיאטה אחת מנצחת, הכי חשוב זה להתמיד מחקרים מראים שאין הבדל משמעותי בינהן מבחינת כמה מצליחים לרדת במשקל. זה לא באמת משנה איזו דיאטה תבחרו – רק חשוב שתצליחו להתמיד בה ולשלב פעילות גופנית. אותה דיאטה לא מתאימה לכולם, כל אחד צריך
בשביל מה צריך אינסולין? האוכל שאנחנו אוכלים מתפרק במערכת העיכול וחלקו הופך ל"מטבעות" אנרגיה (סוכר פשוט). האנרגיה הזו עוברת ממערכת העיכול אל מחזור הדם, ומהדם אל תוך תאי הגוף אשר משתמשים בסוכר כדי לנשום ולתפקד. אבל תאי הגוף "נעולים", ולא נותנים לחומרים רנדומלים ממחזור הדם להכנס לתוכם. כדי שהסוכר ייכנס לתוך התאים, הם צריכים אינסולין
האוכל שאנחנו אוכלים מתפרק במערכת העיכול לחומרי בנייה (כמו חומצות שומן וחומצות אמינו) שבונים את תאי הגוף, ולאנרגיה זמינה (סוכר פשוט). ככל שמה שאנחנו אוכלים מכיל יותר אנרגיה זמינה, כך העלייה של רמות הסוכר בגוף תהיה יותר חדה ומהירה. ככלל אצבע – פחמימות פשוטות מתפרקות במהירות לאנרגיה זמינה. פחמימות מורכבות, שומנים וחלבונים, מתפרקים משמעותית יותר
לגוף שלנו יש צרכים רבים (הוא לגמרי high maintenance) אותם הוא מקבל מהאוכל שאנחנו אוכלים. בשביל תפקוד תקין הגוף צריך לקבל כמות מספקת של ויטמינים ומינרלים, ושל שלושת אבות המזון: חלבונים, שומנים ופחמימות (שימו לב – פחמימות נקראות גם סוכרים, ומשתמשים בהן לסירוגין לפי מה שמתחשק – כי אם אפשר לבלבל אז למה לא?). הם
כשאנחנו מדברים על רעב ושובע, רובנו חושבים על הקיבה. אבל האמת היא שהמוח הוא המנצח האמיתי על התזמורת. במרכז התהליך עומד אזור קטן במוח הנקרא היפותלמוס. ההיפותלמוס הוא "חדר בקרה" של הגוף. הוא מקבל מידע מהגוף ומווסת את תגובת הגוף בתהליכים חיוניים רבים, כולל טמפרטורת הגוף, מחזורי שינה וערות, ומאזן הנוזלים בגוף. ��לענייננו, הוא אחראי
כדי לרדת במשקל צריך לשנות את מאזן האנרגיה. צריך לאכול פחות או לעשות יותר ספורט. אבל, מסתבר שלגוף יש מנגנונים שתפקידם למנוע מאיתנו לרדת במשקל. כשאנחנו מתחילים לאכול פחות או לעשות יותר פעילות גופנית, הגוף שלנו מזהה את זה כמצב חירום. ואז הוא יילחם בנו על כל גרם שננסה להוריד. מבחינה אבולוציונית, זה הגיוני –
הגוף שלנו זקוק לאנרגיה כדי לחיות. הוא משתמש באנרגיה כדי לזוז, לנשום, לחשוב, לישון. את האנרגיה אנחנו מקבלים מהאוכל אותו אנו אוכלים. מערכת העיכול שלנו מפרקת את האוכל וממירה אותו לאנרגיה בה הגוף משתמש. כשאנחנו אוכלים יותר אנרגיה ממה שהגוף שלנו צריך, הגוף מאחסן את האנרגיה העודפת בתוך תאי שומן. זהו תהליך בריא וחיוני להישרדות.
